#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה תקנו נטילת ידים?	"1) משום סרך תרומה [משום שידים עסקניות הן [לרש""י בזיעה, לרמב""ם בדבר טמא (שעה""צ ס""ק א')] ותקנו שכל ישראל צריכים נט""י אטו כהנים באכילת תרומה]<br>2) משום נקיות וקדושה [דכתיב והתקדשתם והייתם קדושים (ברכות נ""ג ע""ב) א""נ וידיו לא שטף במים (חולין ק""ו ע""א)] (תוס' חולין ק""ו ע""א ע""פ ערוה""ש סעי' ב', מ""ב ס""ק א', שעה""צ ס""ק ב')"	סימן קנח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה תקנו דוקא על פת?	"לפי הטעם דסרך תרומה מפני שרוב התרומה בא ממיני פת [וביאר הגר""ז ע""פ הראב""ד דרק דגן תירוש ויצהר מחויבים בתרומה מן התורה ואין הדרך ליגע ביין ושמן, אבל לפי הרמב""ם דס""ל דכל פירות נמי מחויבין מן התורה צ""ל דלא גזרו עליהם משום דלפעמים לא הוכשרו לקבל טומאה (כ""כ החזו""א) א""נ משום דאין דרך לקבוע סעודה עליהם (מ""ב דרשו)], ולפי הטעם דנקיות מפני דדרך קביעות סעודה הוא בפת ולא חשש לנקיות וקדושה באכילת עראי (מ""ב ס""ק ב', שעה""צ ס""ק ג') [ואין הקדושה ניכרת בה כ""כ (ערוה""ש סעי' ג')]"	סימן קנח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין בפת הבאה בכיסנין 1) כשאינו קובע סעודה עליו 2) כשקובע סעודה עליו?	"1) א""צ נט""י [וה""ה בפת העשוי מדברים שאינם מה' מיני דגן א""צ נט""י אפי' אם קבע סעודה עליו (מ""ב ס""ק ז', שעה""צ ס""ק ו')] 2) הב""י בתחילה מצדד לומר דלעולם א""צ נט""י אפי' כשקובע עליו סעודה, אבל בסוף הביא הרשב""א בתורת הבית דתלוי בברכת המוציא וממילא אם קובע סעודה עליו צריך נט""י, ולמעשה יש בזה מח' הפוסקים ,שהשל""ה והלבוש והנתיב חיים ס""ל דיטול בלא ברכה, אבל המג""א (ס""ק ב') והט""ז (ס""ק ב') ורוב אחרונים ס""ל דיטול בברכה, וכן פסקו המ""ב (ס""ק ח') והערוה""ש (סעי' ג') כרוב האחרונים."	סימן קנח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם בתחילה כוונתו היתה לאכול מעט פת הבאה בכיסנין ואח""כ רוצה לאכול כשיעור קביעות סעודה?"	"אם רוצה לאכול עוד שיעור קביעות סעודה צריך נט""י והמוציא, ואם רוצה לאכול כדי להצטרף לשיעור קביעות א""צ נט""י ואינו מברך המוציא (מ""ב ס""ק ח', שעה""צ ס""ק ח'), ואפ""ה צריך לברך בהמ""ז (שו""ע לקמן סי' קס""ח סעי' ו')."	סימן קנח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רוצה לאכול רק ביד אחת?	"אפ""ה צריך ליטול ב' ידיו, לפי המ""ב (ס""ק ד') דחיישינן שמא יגע בשניה, ולפי החזו""א משום דקיי""ל דהאוכל ע''י אחר נמי צריך ליטול את ידיו"	סימן קנח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך אומרים ""וצונו"" על מצות נט""י?"	"כיון דנצטוינו לשמוע לדברי חכמים (מ""ב ס""ק ו')"	סימן קנח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על איזה יד יטול תחילה?	"יטול על ימין תחילה כדי שתשמש השמאל ימין (מג""א בהקדמה, מ""ב ס""ק ד') [וה""ה באיטר יד (פמ""ג א""א בהקדמה)]"	סימן קנח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם בירך ענ""י ונמלך שלא לאכול?"	"כתב הריטב""א (חולין ק""ו ע""ב) דאינו ברכה לבטלה כיון שבשעת הנטילה היה דעתו לאכול (שע""ת ס""ק א'), וכן פסק החזו""א (או""ח סי' כ""ה אות ח') [ודלא כשדי חמד (אס""ד מערכת ברכות אות כ""ט) דמפקפק על הריטב""א, אכן לא היה הריטב""א בפניו לראות דס""ל דבאמת קיים מצותו כשנטל על דעת לאכול (פסק""ת הע' 23)]"	סימן קנח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם בשעת הנטילה לא היה בדעתו לאכול סעודה ואח""כ נמלך לאכול סעודה?"	"צריך ליטול ידיו עוד הפעם (ב""י בשם האגור בשם שבלי הלקט)"	סימן קנח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אין לו מים אלא למים ראשונים או לאחרונים?	"יטול מים אחרונים דזה חובה (ב""י בשם ארחות חיים) {ויש לעיין בזמן הזה דליכא מלח סדומית}"	סימן קנח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האוכל פת פחות 1) מכביצה 2) מכזית, האם צריך נטילת ידים?	"1) כתב הרוקח דמספק צריך ליטול את ידיו בלא ברכה, וביאר הב""י דהצד דפטור הוי משום דאינו מקבל טומאה מדאורייתא אלא מדרבנן (תוס' שבת צ""א ע""א) אפי' לרש""י אחר שחזר בו, והצד דחייב הוי משום דעשו לא פלוג כל זמן שיש עליו שם אכילה לגבי בהמ""ז (מ""ב ס""ק ט') [והחת""ס ביאר ספיקתו של הרוקח באופן אחר דכיון דאינו מקבל טומאה מדאורייתא אלא מדרבנן זה גופה היה ספיקתו], והגר""א (ס""ק ו' - ז', ומובא בשעה""צ ס""ק ט') ס""ל דחייב ליטול את ידיו בברכה דס""ל דמעיקר הדין חייב ליטול על כל שהו כיון שמקבלת טומאה מדרבנן אלא דלא גזרו אלא כשיש חיוב בהמ""ז [והא דאמרינן בסוכה (כ""ז ע""א) דצריך ליטול על כביצה, היינו ר' צדוק לטעמיה דס""ל כר' יהודה דאין מברכין בהמ""ז אלא אכביצה, אבל לדידן דקיי""ל כר""מ דמברכין על כזית ה""נ דנוטל ידיו על כזית], והחזו""א (ארחות רבינו ח""א עמ' ע""ז) והאג""מ (או""ח ח""ד סי' מ""א) פסקו לדינא כהגר""א לברך על נטילת ידים על כזית. 2) הב""י הביא גרסת הרוקח דא""צ נטילה כלל, אבל השיג עליו המג""א (ס""ק ד') דהוא נוסחא מוטעת וצריך ליטול את ידיו, ולמעשה יש בזה מח' אחרונים, הט""ז והב""ח והגר""א והברכ""י ס""ל כגרסת הב""י, ומצד השני הלחם חמודות והא""ר ועוד אחרונים ס""ל כהמג""א, ולמעשה פסק המ""ב (ס""ק י') דלכתחילה נכון להחמיר בזה, אכן כתב הערוה""ש (סעי' ג') דהעולם נוהגין להקל שלא ליטול על פת פחות מכזית."	סימן קנח סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו השיעור כביצה שיכול לברך ענט""י?"	"מבואר מגמ' עירובין (פ""ג ע""א) דהשיעור כביצה בלא קליפתה (דגול מרבבה, מ""ב ס""ק ט') [ואפי' להנוב""י דנתקטנו הביצים יכול להקל כאן בשיעור כביצה בזמנינו דיש כמה צירופים להקל (שבט הלוי ח""ו סי' ס' אות ג', מ""ב דרשו)]"	סימן קנח סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היה אוכל פירורים?	"אם מצטרפין לכזית נוטל בלא ברכה, ואם מצטרפין לכביצה נוטל בברכה (מ""ב ס""ק י') [ובלבד שיאכל כל כזית בכדי אכילת פרס (גר""ז, רשז""א), ויש סוברים דצריך לאכול כל הביצה בכדי אכילת פרס של החת""ס שהוא ט' דקות (ריש""א, שבט הלוי) (מ""ב דרשו)]"	סימן קנח סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשאוכל פת למתק החריפות השתיה?	"אפי' כשאוכל כביצה יש מח' לקמן (סי' רי""ב) אם צריך ליטול את ידיו ולפיכך צריך ליטול את ידיו בלא ברכה, ואפי' על כזית יש להחמיר ליטול את ידיו [ודלא כחיי""א דמקיל בכזית, דהרי הגר""א החמיר מאד על כזית (שעה""צ ס""ק י""א)], אבל על פחות מכזית יש להקל שלא ליטול כלל (מ""ב ס""ק י')"	סימן קנח סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדבר שטיבולו במשקה?	"תוס' (פסחים קט""ו ע""ב) כתבו דטעם לנטילה זו אינו משום הטעמים שנוטלים על אכילת פת אלא כדי שלא יטמא את המשקים ויטמא גופו כששותים אותם, וממילא בזה""ז דכולנו טמאים מתים א""צ ליטול את ידיו והמברך הרי זה מברך ברכה לבטלה, אבל הרא""ש והרמב""ם והטור משמע דס""ל דטעם דנטילה זו הוי כמו פת וא""כ אפי' בזה""ז צריך ליטול בברכה (וכן פסק הגר""א) [ויש עוד שיטה בב""י בשם רבינו ירוחם דתקנו ליטול את ידיו בלא ברכה משום נקיות, ומשמע דאינו מדין ספק (הר""י באק)], מ""מ כיון דכתב המג""א (ס""ק ח') בשם הלחם חמודות (חולין פ""ח סי' מ""א) דהעולם נוהגין לסמוך על תוס' לא כדאי לברך על נטילה זו אבל עכ""פ אין להקל לאכול בלא נטילה (מ""ב ס""ק כ'), והערוה""ש (סעי' ד' וה') כתב דנוהגין להקל בזה [ויש מייעצים כשיטול ידיו בבקר שיתנה עליהם כל היום (פסק""ת אות י""ב)], והבאה""ט (ס""ק י""א) הביא דהמקיל בדבר שטיבולו במשקה הוי בכלל המזלזל בנט""י נעקר מן העולם וחייב נידוי."	סימן קנח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה שיכול לברך על דבר שטיבולו במשקה?	"אם עושה צרכיו לגדולים קודם תפילת מנחה ואוכל דבר שטיבולו במשקה, מצדד הביה""ל לעיל (סי' ז' ד""ה להתפלל) דיכול לצרף כל השיטות ולברך {אבל בלא עצה, נראה להר""י באק דעדיף לנגב המאכל להוציא עצמו מספק נטילה בלא ברכה דידוע דלכתחילה לא יעשה מצוה בלא ברכה, וכמ""ש תשובת מהרש""ל (סי' ס""ח)}"	סימן קנח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפחות מכזית?	"בתחילה כתב המ""ב (ס""ק כ') להקל כיון דאפי' בפת בפחות מכזית הרבה מקילין, אבל אח""כ חזר בו משום שבטור לקמן (סי' תע""ג ותפ""ו) משמע דצריך ליטול את ידיו אפי' בפחות מכזית [וצ""ע, דמהו הראיה מהטור, הרי הטור ס""ל דהוא מחויב ליטול את ידיו על דבר שטיבולו במשקה וממילא מחמיר אפי' אפחות מכזית אבל המ""ב מצרף שיטת התוס' דס""ל דאינו מחויב ליטול על דבר שטיבולו במשקה בזמן הזה וא""כ יתכן דיכול להקל אפי' בפחות מכזית (הר""ג מלצר שליט""א)], אכן הביה""ל לקמן (סי' תע""ג סעי' ו' ד""ה פחות) מצא שיטת הרשב""ץ דס""ל דנוטל ידיו דוקא בכזית ומסיים וצ""ע לדינא, ולמעשה החזו""א (או""ח סי' כ""ה ס""ק ט""ו) פסק דצריך נטילה אפי' על פחות מכזית."	סימן קנח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להקפיד בנטילה זו כמו נטילה לפת?	"בדרך כלל כן (מ""ב ס""ק כ'), ומ""מ הפמ""ג (א""א ס""ק ח') נוטה להקל במי שכורך ידיו במפה לסמוך על שיטת הרמב""ם דס""ל דכריכת מפה מהני אפי' לפת (שעה""צ ס""ק כ""ב), אבל החזו""א (או""ח סי' כ""ה ס""ק י""ד) החמיר."	סימן קנח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשרוחצים הפירות משום נקיות?	"כתב השע""ת (ס""ק י""ב) דחשיב כטיבולו במשקה אע""פ שאינו אלא להעביר את הלכלוך, והביא ראיה מגמ' פסחים דכשטובל המרור בחרוסת משום הקפא נחשב כדבר שטיבולו במשקה (מ""ב ס""ק י""ב) [ומ""מ אם קולפו רובו אח""כ, אפי' אם נשאר מים על מקצת הקליפה א""צ נטילת ידים (א""א מבוטשאטש)]"	סימן קנח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדבר שאין דרכו להיות טיבולו במשקה?	"א""צ ליטול את ידיו דבטלה דעתו אצל כל אדם (מג""א ס""ק ה') ולא גזרו חז""ל על דבר שלא שכיחא (לבושי שרד, מ""ב ס""ק י""ב)"	סימן קנח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שטובל אצבעו במשקים?	"א""צ ליטול את ידיו (מג""א ס""ק ה') משום דלא תקנו נט""י לשתיית משקין דלא שכיח ליגע בה ומילתא דלא שכיחא לא גזרו רבנן (פמ""ג א""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק י""ב)"	סימן קנח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם המאכל שטיבולו במשקה טפל למאכלים אחרים?	"כתב רשז""א (הליכות שלמה הל' פסח פ""ט ארחות הלכה הע' 186) דיש להקל שלא ליטול את ידיו בצירוף הפוסקים דאפי' בפת שהוא טפל א""צ נטילת ידים (מ""ב דרשו)."	סימן קנח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השבעה משקים?	"יין, דבש [דבורים], שמן [זית], חלב, טל, דם, מים [וסימנך י""ד שח""ט ד""ם (ב""י)]"	סימן קנח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במשקים 1) שנקרשו 2) שחזרו ונימוחו?	"1) אם אינו טופח ע""מ להטפיח לכו""ע אינו משקה, ואם הוא טופח ע""מ להטפיח הוי משקים 2) ביין, מים, וחלב הוי כמשקים {ראשון, אחרון, אמצעי}, בשאר דברים אינו משקה (מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק י""ד, שעה""צ ס""ק ט""ז) [והערוה""ש (סעי' ח') משמע דגם בדבש חוזר להיות כמשקים]"	סימן קנח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדבש העומד לאכילה?	"לפי המג""א (ס""ק ז') דינו כאוכל, לפי הט""ז (ס""ק ז') הוי משקה, והחיי""א הכריע דאם היה מהותך בשעה שקנה הדבש הוי כמשקה אבל אם היה עדיין מעורב בה שעוה והתיכו כדי לטגן א""כ מעולם לא היה בה שם משקה והוי כאוכל (מ""ב ס""ק י""ד) [ואם אוכלו ע""י מזלג יש להקל שלא ליטול את ידיו (דרך החיים, מ""ב שם)]"	סימן קנח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחמאה?	"אם טובל בשעה שהוא קרוש א""צ נטילה, אבל כשטובל לאחר שנימוחה צריך נטילה [ואם נימוחה במחבת בשעת טיגון אינו כמשקה [דמשקה הבאה לתקן אוכל אוכל הוא] אלא אם נתן האוכל לתוכה לאחר שנימוחה] (מ""ב ס""ק ט""ז, שעה""צ ס""ק י""ט) [והחת""ס מקיל בכל חמאה דא""צ נטילה]"	סימן קנח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הציור דדם?	"1) כדי נסבה (מג""א ס""ק ח', ערוה""ש סעי' ו')<br>2) המג""א (ס""ק ח') כתב כגון שהוא פיקוח נפש (מ""ב ס""ק י""ז) {ולכאורה צ""ע דצריך להיות דבר שדרכו להיות טיבולו במשקה, וי""ל ע""פ רשז""א (מבקשי תורה ח""ד עמ' קכ""ה) דכל זמן שדרך להטבילו במשקה סגי אע""פ שאין דרך להטבילו במשקה זו, והביא ראיה מכרפס ליל סדר דאין הדרך לטבול במי מלח}<br>3) המג""א כתב דדם דגים אינו מכשיר, והשיג עליו רע""א דמשמע מגמ' זבחים (כ""ב ע""א) דדינו כמים ומכשיר {ואפי' לרע""א אינו מכשיר מדין דם אלא מדין מים}<br>4) הבאה""ט (ס""ק י') כתב כגון שטובל רק מקצתו בדם, אבל השיג עליו הנתיב חיים דגם זה אסור לאכול שמא ישקע כולו בתוכו [דזהו גופה הטעם דצריך ליטול את ידיו כרק טובל מקצתו (כך ביאר התשורת ש""י תנינא סי' ק""מ כוונת הנתיב חיים, ודלא כמאמר מרדכי)], אכן הפסק""ת (הע' 52) הביא מתירין לאכול דבר שיש דם על קצה השני<br>5) הפמ""ג (א""א ס""ק ח') מפלפל אם נתבטל דם בהמה בששים בדם דגים וחגבים, ע""ש [וכעין זה תירץ הנזירות שמשון דמיירי בדם אדם שנתערב בשאר משקים]"	סימן קנח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במלח 1) הבא ממים 2) הבא מקרקע?	"1) דינו כמים, ומ""מ צריך להיות לח בשעת טיבול [דאם הוא קרוש אינו משקה] (מ""ב ס""ק י""ח) 2) הוי מחלוקת, ולגבי נטילת ידים הוי ס""ס ואזלינן לקולא (פמ""ג א""א ס""ק ח', שעה""צ ס""ק כ""א)"	סימן קנח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו נוגע במשקה שטובל הפרי בו?	"אפ""ה צריך נטילה גזירה שמא יגע בה (מ""ב ס""ק י""ט), ואפי' אם רק טובל הראש הפרי שמא יטבלנו כולו (מ""ב ס""ק כ""א) {וממילא יגע בה}"	סימן קנח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בחומץ 2) שכר 3) יין שרף 4) יוגערט?	"1) הוי בכלל יין (באה""ט ס""ק ו') 2) הוי בכלל מים (ערוה""ש סעי' ו') 3) הוי בכלל מים (ערוה""ש שם), אמנם כתב המ""ב (ס""ק כ""ו) דדוקא אם הוא רוב מים 4) דינו כחלב (באה""ט ס""ק ט') [וה""ה לבן (פסק""ת אות ט')] {וצ""ב השיעור לחות שלו}"	סימן קנח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשלג?	"אמרינן בנדה (י""ז ע""א) דאינו משקה עד שיחשב עליו, והוסיף הערוה""ש (סעי' ח') דזהו כשלא נימוחה, אבל כשנימוחה בודאי חשיב כמים גמורים"	סימן קנח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגלידה על הביסקויט?	"בספר מאיר עוז נסתפק כשהתחיל לנמס אם זה נחשב כדבר שטיבולו במשקה, והנה לכאורה לפי הפוסקים דצריך ניחותא בודאי יש להקל, ואפי' להחולקים יש עוד סברא להקל דהיה קפוי בתחילה והוי דומה לחמאה [ואע""פ שהתם הסברא הוא דהוי משקה הבא לאוכל, אפשר דה""נ המשקה משמש ומעדיף האוכל], ויש עוד סברא להקל אם הוא טפל להגלידה דכתב רשז""א דעל טפל א""צ ליטול את ידיו, וכעין זה כתב השדי חמד דאם המאכל טפל להמשקה א""צ טבילה, ונמצא לכאורה בודאי יש מקום להקל."	סימן קנח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוציא מאכל ממקרר ויש עליו רטיבות?	"הסטייפלר (ארחות רבינו ח""ג עמ' רי""ט) החמיר ליטול את ידיו דהוי כמו טל, והאבן ישראל (ח""ח סי' י""ג) ס""ל דאינו אלא כזיעת בתים דאינו משקה (מכשירין פ""ב מ""א), ועוד מפני דלא ניחא ליה וכמו שמצדד הא""א מבוטשאטש, ועי' בפסק""ת אות ח'. (פסק""ת אות ט', מאיר עוז עמ' 70) {ומסתבר דאינו כטל (הר""י באק)}"	סימן קנח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליטול ידיו לפירות 1) לשם נטילה 2) לשם נקיות?	"1) איתא בגמ' חולין (ק""ו ע""א) דר' אושעיא ס""ל דמצוה, רבא ס""ל רשות, ורב נחמן ס""ל דהוא מגסי הרוח [שמראה שהוא מדקדק במצות במה שא""צ], הסמ""ג פסק כרבא אבל שאר הפוסקים ס""ל כרב נחמן 2) כתב הרמ""א שמותר, והוסיף המ""ב (ס""ק כ""ג) אפי' אם אינו יודע שיש על ידיו שום לכלוך רק שרוצה להחמיר על עצמו ליטול משום כבוד הברכה, וכ""ש אם לא היו ידיו נקיות {אכן, יתכן דאם נוטל ידיו בכלי וברביעית ניכר שהוא לשם נטילה ואסור (ר""י אנדלמאן)}"	סימן קנח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם המוהל שבאה מבשר צלי נחשב כאוכל 1) אם לא הודח במים תחילה 2) אם הודח במים תחילה?	"1) בתחילה כתב הב""י דהוי כמשקה, אבל אח""כ הביא הרשב""א דאינו כמשקה, וכן פסק בשו""ע 2) אם קיים המים אפי' אחר הצליה בודאי חשיב כמשקה, ואם ליכא שם מים לפי המג""א (ס""ק י') אינו כמשקה ולפי הגר""א כל המוהל היוצא אחר שהודח במים נחשב כמשקה (מ""ב ס""ק כ""ד), והחזו""א ס""ל דליכא ראיה מהגר""א, ומ""מ לפי הרמב""ם כל זמן שיש מקצת מים בתוכו הוי כמים."	סימן קנח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדבר שדרכו לאכול 1) בכף [כגון תבשיל] 2) בידיו 3) לפעמים בכף ולפעמים בידיו?	"1) כתב הט""ז (ס""ק ט') ועוד אחרונים דא""צ נטילה, ואפי' אם נוגע בו דרך מקרה 2) צריך נטילה אפי' אם אוכלו בכלי (מ""ב ס""ק כ""ו) 3) כתב הגר""ז (סעי' ז' בהגה) דאז מהני לאוכלה ע""י כף לפוטרו (פסק""ת אות ט""ז) "	סימן קנח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפירות מבושלים?	"המהרש""ל (יש""ש חולין פ""ח סי' י""ח) ס""ל דמשקים טופחים של תבשיל אינו משקה אלא אוכל, וכ""כ המהרי""ט, אבל השיג עליו המג""א (ס""ק י') דרוטב גמור הוי משקה, וכן משמע משו""ע דכתב דתבשיל מחטים הוי כפירות דוקא אם נגובים [ומה שהביא המג""א ראיה ממשנה בטהרות, דחה הערוה""ש (סעי' י""א) דלפי המהרש""ל צ""ל דאף דמקבל טומאה מ""מ לא גזרו בזה]. ובמח' זו נחלקו האחרונים לגבי פירות מבושלים [קומפוט], ולפיכך ייעץ המ""ב (ס""ק כ""ו) לאוכלה ע""י כף, דתרי חומרות לא עבדינן (באה""ט ס""ק י""ב) {וכן אשכחן במרקחת במ""ב לעיל (ס""ק י""ד) דמהני לאוכלה ע""י כלי}"	סימן קנח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בארבעס?	"{נראה דהוא בכלל דבר דלפעמים אוכלים ביד פעמים אוכלים בכלי וממילא תלוי אם אוכלו ביד או בכלי, אולם יש מקום להקל יותר דאם הלחות הוא ממים שנתבשלו בה הרי זה תלוי במח' מהרש""ל ומג""א ועוד פוסקים, ואם הוא מלחות של המקרר הוא נמי תלוי במח' בין הסטייפלר והאבן הישראל, וראינו בשעה""צ (ס""ק כ""א וס""ק ל""ג) דכל זמן שיש צד להקל אזלינן לקולא בדבר שטיבולו במשקה}"	סימן קנח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם טובל לעק""ך בתוך יין שרף?"	"אם הוא מיעוט מים הוי זיעה מהתבואה ואינו משקה, ואם הוא רוב מים הוי טיבולו במשקה (מ""ב ס""ק כ""ו) [והערוה""ש (סעי' ו') משמע דלעולם חשיב כמשקה, וכן הביא החזו""א בדעת הרמב""ם שכל שהוא מים עושהו משקה], ומסיים המ""ב דאם הוא פחות מכזית יש להקל שלא ליטול את ידיו [אכן, דבר זה תלוי במהדורות במ""ב לעיל]"	סימן קנח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי ששותה משקין?	"הרשב""א כתב דצריך ליטול ידו אחת שמא יגע בהיין כדמשמע בגמ' ברכות (מ""ג ע""א), אבל תוס' שם פירשו דנוטל ידו אחת לכבוד הברכה, וקיי""ל כתוס' דא""צ ליטול את ידו כיון שאינו נוגע במשקה לעולם."	סימן קנח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כששותה מים בידיו?	"הרדב""ז (סי' א' ק""נ) ס""ל דצריך ליטול את ידיו, אבל המג""א (ס""ק י""א) השיג עליו דלא גזרו על השותה כלל, והמ""ב (ס""ק כ""ז) פסק כהמג""א [ואע""פ שהט""ז (ס""ק י') משמע דצריך ליטול את ידיו, לא מחמירין כוותיה לגבי דבר שטיבולו במשקה (שעה""צ ס""ק ל""ג)]"	סימן קנח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שנטל ידיו 1) סתם 2) לדבר שטיבולו במשקה, ועכשיו רוצה לאכול פת?	"1) יש ב' דעות בחולין (ל""א) אם חולין צריך כוונה, וכתבו תוס' בפסחים (קט""ו ע""א, ד""ה כל) דקיי""ל דצריך כוונה [והא דכתבו תוס' (קט""ו ע""ב, ד""ה אסוחי) דלא בעי כוונה, היינו לפי סברת המקשן (גר""א ס""ק י""ח)], וכן הוכיח המג""א (ס""ק י""ב) מגמ' ברכות (מ""ג ע""א) דצריך כוונה. אמנם, כיון שיש שיטות דסברי דבדיעבד יוצא בלא כוונה, אין לברך על הנטילה שניה ואפי' אם נמלך לאכול מיד אחר שנטל [דאע""פ דקיי""ל דיכול לברך אף אחר הניגוב, מ""מ כיון דלא נטל לשם נטילה לא מצי לברך עליו אפי' למ""ד דל""צ כוונה] (מג""א ס""ק י""ג, מ""ב ס""ק ל""ב, שעה""צ ס""ק ל""ה) [אמנם, כיון ספק הוא עדיף לטמא את ידיו כדי שיכול לברך בודאי (ביה""ל סי' קנ""ט סעי' י""ג)], והערוה""ש (סי' קנ""ט סעי' ל""ד) כתב דפשוט דקיי""ל דלא בעי כוונה מדינא, אבל אם נוטל לשם דבר שטיבולו במשקה גרע טפי. 2) לפי השיטות דבעי נטילה לדבר שטיבולו במשקה תו לא צריך עוד נטילה לפת, אבל כיון דתוס' סברי דלא צריך נטילה בזה""ז ממילא צריך ליטול עוד פעם בלא ברכה (רמ""א, מ""ב ס""ק כ""ח)"	סימן קנח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם אין לו מים שניים?	"יכול לסמוך על הנטילה ראשונה (ביה""ל ד""ה יטול)"	סימן קנח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בין הנטילות 1) הסיח דעתו 2) שהה כמה שעות בלא הסח הדעת?	"1) צריך ליטול עוד פעם בברכה (רמ""א) 2) ג""כ צריך נטילה בברכה (ביה""ל ד""ה ואם) {ואפשר דטוב לטמא את ידיו}"	סימן קנח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אחר בהמ""ז אם הביאו לו פת או דבר שטיבולו במשקה?"	"כתב השע""ת (ס""ק י""א) דצריך ליטול ידיו עוד הפעם להפת, אבל א""צ ליטול עוד לדבר שטיבולו במשקה מפני שהוא קל טפי"	סימן קנח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא נמצא 1) במקום סכנה 2) במדבר?	"1) יכול לאכול בלא נטילה [אבל עדיין צריך מים אחרונים (עירובין י""ז ע""ב)] דאין צריך לסכן את עצמו [ור' עקיבא החמיר על עצמו (תוס' עירובין כ""א ע""ב)], והוסיף הגר""ז (סעי' י""ד) דאע""פ דאינו סכנה במה שהוא מחזיר אחר מים מ""מ לא גזרו כלל על נטילת ידים כשהוא במקום סכנה (מ""ב דרשו) 2) מסתמא הוי מקום סכנה ואין צריך לחפש אחר מים ואע""פ שיודע שימצא בתוך מיל (מג""א ס""ק י""ד, מ""ב ס""ק ל""ד - ל""ה)"	סימן קנח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריכים לכרוך ידיהם במפה?	"הבאה""ט (ס""ק ט""ו) הביא שמטה יוסף ס""ל דצריך לכרוך את ידיו, והמהר""א סמיגו ס""ל דא""צ, ופסקו הבאה""ט והמ""ב (ס""ק ל""ו) כהמטה יוסף דצריך, אכן הערוה""ש (סעי' י""ד) פסק כהמהר""א סמיגו דא""צ [וכן משמע מב""י לקמן (סי' קס""ג) בשם רבינו יונה דא""צ (ר""י באק)]."	סימן קנח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העונש למי שאינו נזהר בנטילת ידים?	"1) חייב נידוי (עדיות פ""ה מ""ו)<br>2) בא לידי עניות (שבת ס""ב ע""ב) [וסימנך דראשי תיבות ענ""י, דמי שזהיר בנט""י ניצול מעניות (לבוש, ערוה""ש סעי' ט""ו)]<br>3) נעקר מן העולם (סוטה ד' ע""ב)"	סימן קנח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בכמה מים צריך ליטול את ידיו?	"מדינא סגי ברביעית לשתי ידיו, אבל כתב הפוסקים דלא יפחות מרביעית לכל יד (מ""ב ס""ק ל""ז), אבל הנוטל במים מרובים זוכה למלא חפני טיבותא (שבת ס""ב ע""ב) [ודוקא במים שיש בהם תועלת להלכה (א""א מבוטשאטש סי' קס""א), ואין בכלל זה מי שמרבה ליטול עוד פעמים (התעוררות תשובה ח""א סי' ע""ד)], ומ""מ לא יעשה ע""מ להתעשר אלא לכבוד השי""ת והשכר ממילא יבא (של""ה, באה""ט ס""ק י""ז, מ""ב ס""ק ל""ח)"	סימן קנח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם שייך ליזהר בנטילת ידים ואפ""ה אינו מתעשר?"	"כתבו האחרונים דזהו מפני שמעשיו מעכבין (מ""ב ס""ק ל""ח)"	סימן קנח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא מברכין על נטילת ידים עובר לעשייתן?	"1) לפעמים אין ידיו נקיות (תוס' ברכות נ""א, תוס' פסחים ז' ע""ב)<br>2) עדיין הוא עובר לעשייתן להניגוב (תוס' פסחים שם) [ואפי' כשנוטל ברביעית דלפי המחבר לקמן א""צ ניגוב מ""מ לא פלוג (מג""א ס""ק ט""ו, מ""ב ס""ק מ""ג)]"	סימן קנח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לו לברך קודם נטילה?	"מהטור משמע דאינו לכתחילה, וביאר הפמ""ג (א""א ס""ק ט""ו) דהוי קודם דקודם, ומ""מ מהרמב""ם ושו""ע משמע שמותר לכתחילה לברך קודם הנטילה, והביה""ל (ד""ה מברך) מצא דכ""כ האו""ז בשם הגאונים, ומסיים דאין למחות ביד מי שרוצה לברך קודם הנטילה אם ידיו נקיות {ולכאורה אין הכוונה שנקיות מפני שנטלן דא""כ הוא ברכה לבטלה אלא משום דניקה אותם במים בעלמא או במידי דמנקי}, והערוה""ש (סעי' ט""ז) כתב דלא יברך קודם נטילה משום לא פלוג."	סימן קנח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לברך בין הנטילה ראשונה לשניה?	"כך נהג רבינו ירוחם, אבל נוהגין להמתין עד אחר נטילה שניה (מ""ב ס""ק מ""א)"	סימן קנח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לאחר ניגוב 1) קודם המוציא 2) אחר המוציא?	"1) כתב הרמ""א שיכול לברך, וביאר המג""א (ס""ק ט""ז) דאע""פ שאם שכח לברך המוציא קודם הסעודה אינו יכול לברך אח""כ היינו משום שהיה נראה ונדחה משא""כ הכא דהיה דחוי מעיקרא יכול לברך אח""כ. אבל כל זה לפי טעם הראשון [דידיו אינם נקיות], אבל הט""ז (ס""ק י""ב) חולק על הרמ""א מחמת טעם שני דהשתא כלה משך קיום המצוה וס""ל דאינו יכול לברך. המ""ב (ס""ק מ""ד) פסק כהרמ""א והמג""א דמדינא יכול לברך אפי' אחר הניגוב אבל לכתחילה יש ליזהר מאד לברך קודם לכן [והכה""ח (ס""ק פ""ה) ס""ל דעדיף לטמא את ידיו וליטול את ידיו עוד הפעם] 2) המג""א (ס""ק ט""ז) הביא מיש""ש דתו לא מצי לברך על נטילת ידים אחר ברכת המוציא [והביא מרב נטרונאי גאון דמשמע דתלוי על אכילת הפת, אבל הביה""ל (ד""ה מברך) הביא מהגר""ז כהיש""ש], וביאר הביה""ל (ד""ה מברך) כיון דעיקר הנטילה הוא משום אכילה, כיון דכבר התחיל לאכול אין שייך ברכת ענט""י."	סימן קנח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אחר המוציא אם ידיו עדיין לחין?	"כתב הביה""ל (ד""ה מברך) דיכול לברך ענט""י כיון שלא נגמר הנטילה לגמרי [ולא הוי הפסק בין המוציא להאכילה (רע""א)] שהאוכל בלא ניגוב כאילו אוכל לחם טמא {ויש לעיין מה הדין לפי השו""ע אם נטל ברביעית דתו אינו כלחם טמא, ואפשר דה""נ אמרינן לא פלוג וכמ""ש המ""ב (ס""ק מ""ג)}"	סימן קנח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לנגב את ידיו בשעת הברכה?	"השלמת חיים (סי' קי""ג) מקיל מפני שהניגוב הוא חלק מהמצוה, אבל הבן איש חי (שנה א' פרשת שמיני אות ז') אוסר (מ""ב דרשו)"	סימן קנח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שהפסיק בדיבורו 1) קודם הברכה 2) אחר הברכה?	"1) ינגב את ידיו ויטמא את ידיו ויטול עוד פעם (דרשות הצל""ח סי' ד', כה""ח ס""ק פ""ה, פסק""ת אות כ""ג), ובדיעבד אם בירך אחר שהפסיק א""צ לחזור ולברך [ואע""פ שנטל ברביעית מים אפ""ה צריך לנגב את ידיו משום מיאוס ובדיעבד הוי כעובר לעשייתן] 2) ימשיך לנגב את ידיו [ואם שומע ברכה מאחר, יש מקילין לענות אמן דהרבה סוברים דלדידן שנוטלים ברביעית א""צ ניגוב (אור לציון ח""ב הל' נט""י פי""א)]"	סימן קנח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשהתחיל ליטול ידו, האם מותר להפסיק?	"כתב אור לציון (ח""ב הל' נט""י פי""א) דלא יפסיק כיון שהתחיל המצוה [ובמ""ב דרשו מביאין בשם ריש""א להקל כשנטל יד אחד]"	סימן קנח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך לנגב ידיו קודם אכילה?	"איתא בסוטה (ד' ע""ב) האוכל בלא ניגוב ידים כאילו אוכל לחם טמא דכתיב ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים, ורש""י ביאר דקרינן דבר מיאוס טמא, והטור ביאר דלחמם טמא בגימטריא בלא ניגוב ידים, והר""ח (הובא בביה""ל ד""ה כאלו) ביאר טומאה ממש ור""ל שהמים מכשירין הפת לקבל טומאה [כגון פת הנילוש במי פירות (ר""י באק)]"	סימן קנח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לנגב ידיו בחלוקו?	"לא דהוי קשה לשכחה (מג""א ס""ק י""ז), והפמ""ג (א""א ס""ק י""ז) מסתפק אם חלוקו דוקא או כל בגדיו במשמע (מ""ב ס""ק מ""ה)"	סימן קנח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לנגב ידיו במפה בדוקא?	"הגר""ז (סעי' יז) והכה""ח (ס""ק פ""ז) סברי דבעי מפה, אבל החזו""א ריש""א והשבט הלוי מבוארים דס""ל דאפי' אם נתייבש ממילא ג""כ מהני (מ""ב דרשו) [וכתב האז נדברו (ח""ח סי' נ""ב, ח""ט סי' ס""ד) דהמכונה המייבשת נחשב כעושה מעשה ניגוב ולא הוי כמתייבש מאיליו ומהני לכו""ע (מאיר עוז)]"	סימן קנח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאכול פת אם ידיו לחות שלא מחמת הנטילה?	"כתב האג""מ (או""ח ח""ב סי' נ""ג) שמותר, וכל האיסור כאן הוא בצירוף שיש ג""כ טומאה על המים."	סימן קנח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לנגב את ידיו 1) כשטובל את ידיו 2) נוטל ידיו ברביעית מים?	"1) איתא בתוספתא דידים (פ""ב ה""א) דא""צ לנגב את ידיו, וביאר הב""י משום דאין ידיו טמאים כלל, אבל המהרש""ל והב""ח והר""ח בסוטה ביארו משום דלא תקנו ניגוב כלל בטבילה, ומ""מ כתב החזו""א דראוי לנגבם אפי' בטבילה 2) לפי הב""י דתלוי בטומאה ה""נ א""צ ניגוב, אבל המהרש""ל ס""ל דהעיקר כרש""י דתלוי במיאוס וה""נ איכא מיאוס וצריך ניגוב (וכ""כ הב""ח), ולפי הר""ח ה""נ בעי ניגוב כדי שלא יכשירו המאכל (מג""א ס""ק י""ח, מ""ב ס""ק מ""ה - מ""ו, ביה""ל ד""ה כאלו)"	סימן קנח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי הב""י, למה צריך ניגוב כשנוטל ידיו ב' פעמים הרי המים שניים טהורים נינהו?"	"מ""מ צריך לכתחילה להעביר את הראשונים לגמרי ע""י ניגוב (מ""ב ס""ק מ""ה)"	סימן קנח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי צריך ניגוב בכל אופן?	"כתב המג""א (ס""ק י""ח) דאם דעתו קצה עליו יש בו משום מיאוס וצריך ניגוב אפי' במטביל ידיו (מ""ב ס""ק מ""ו)"	סימן קנח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לטבול יד אחד וליטול בכלי יד שני?	יוצא בזה, ומברך על נטילת ידים (אשל אברהם בגליון)	סימן קנח סעיף יג		
